Atalya - Food | Art | Vacation

top of page

English /

עברית

My story
Meals
- Private Meals
Culinary tours
Workshops
Gallery
- Instagram
- Videos
Reviews
Press
Contact
More...

Use tab to navigate through the menu items.

נכנס בנו רכב. ראינו אותה יוצאת במהירות מהסמטה שהובילה לחניה, צפרנו בעצמה, היא לא שמעה והופ, נכנסה בצידו הימני של הרכב. הצד בו ישבה אוריני. ראיתי את הנהגת מחזיקה את ראשה בשתי ידיה, ונתקפת בהלה אדירה כשהיא רואה שיש איתנו תינוקת באוטו. אוריני בזמן הזה שאלה "מה קרה, מה קרה?" ואני ניסיתי להרגיע את דפיקות הלב שלי, כדי שכשאומר לה ש"הכל בסדר", זה ישמע אמין. האמת, גם הצטערתי לראות את הנהגת שנתקעה בנו כל כך מבועתת כשהבינה מה עשתה.
תוך 20 שניות, ממש מתוך מטע הרימונים נוטפי העסיס שמאחורינו יצא שוטר במדים.
יותר מהכל, הכי הופתעתי לראות אותו. הרי אם הייתי מתקשרת למשטרה היה לוקח להם יומיים להגיע, ועכשיו לא חלפה דקה וכבר יש לפנינו שוטר במדים שבודק ביוונית אם הכל בסדר.
וברוך השם, הכל בסדר. אוריני כבר קיפצה בין המכונית הפוגעת (וואן עתיק שעשה את דרכו מגרמניה) לבין המכונית הנפגעת (התיישבה לה על כסא הנהג), אני ניסיתי לתרגם את מה שהשוטר אמר ביוונית לבחורה הגרמניה שנתקעה בנו ע"י השפה האנגלית, מה שלא ממש פעל כי היא בקושי הבינה מילה.
חיכינו לחברת הביטוח שתבוא להעריך את הנזק, ובינתיים שאלתי את השוטר, ביוונית כמובן, אין הוא מסביר את זה שהוא הגיע כה מהר. לרגע חשבנו שיגאל שילון יצא שם מעץ הרימון גם הוא, כי עוד לא הבנו שרכב נכנס בנו וכבר הופיע השוטר.
הוא הסביר, שהוא בדיוק כאן מטפל בפניה אחרת בבית שמאחורינו, וכשהוא שמע 'בום' הוא בא לראות מה קרה.
בסוף הסתבר שנוכחותי הייתה חשובה עבור השוטר יותר מאשר נוכחותו שלו עבורי. "בואי איתי רגע לבית לי. אני צריך שתתרגמי את דברי". אני כבר יודעת שקשרים עם המשטרה זה תמיד דבר חיובי ולכן הלכתי בעקבותיו לאותו הבית שעבורו הוא הגיע לאיזור. עמדה שם גרמניה אחרת מבוהלת מאד. השוטר ביקש ממני לשאול אותה "איפה הילדים?" התנצלתי, אמרתי ש"רק נקלעתי לסיטואציה ובמקרה אני מדברת גם יוונית וגם אנגלית ולא קשורה לכל העיניין, אבל איפה הילדים שואל אדון שוטר", היא טענה שהם לא הילדים שלה, השוטר אמר שהם נצפו יחדיו לפני מספר ימים בבית הזה בדיוק, והיא אמרה שהיא לא מגיבה יותר עד שיגיע עורך דין.
עכשיו שתבינו, מדובר בכפר זעיר עם חמישה עשר בתים. שני אירועים שהתרחשו בו בהפרש של כמה דק (ילדים אבודים ותאונה קטנה), הם ככל הנראה יותר ממה שהתרחשו בו בעשור האחרון.
בדיוק במתח, כשניסיתי להבין מה עם הילדים האלה ואיפה האמא שלהם ואיך לעזאזל האישה שעבורה אני מתרגמת קשורה לכל העניין, הגיע סוכן הביטוח.
המשך בתגובה הראשונה

והימים הם ימי קזאני, עננות של עשן מתמר מארובות נראות בצידי הדרכים. סוף עונה, המלונות נסגרים וכך גם מרבית הטברנות ובתי הקפה. הענבים שבחביות כבר תססו והפכו ליין, והגיעה העת לזקק את הזגים ולהפכם לשיכר האלים, ראקי.
נשות הכפר עומדות על תבשילהן, הגברים מגיעים עם כלי נגינה, צוות המזקקה (הקזאני) נושא חביות כבדות משקל מלאות ושופך אותן אל דוד ענק מתחתיו בוערת מדורה. מזג האויר הקריר של ההרים בסוף אוקטובר, הופך את האש להיות אטרקטיבית, וגם בית לתפוחי אדמה לוהטים שיצאו מהאדמה אך לפני רגע קט.
במשך שעות, נמזג הראקי החדש של השנה כמו מים, בשרים נצלים על האש, אנשים באים והולכים, המוזיקה מתנגנת לה והשיחות זורמות בהתאם לכמות האלכוהול שנשתה.
נדמה שלשעות מספר אפשר רגע להיות ברגע. במבנה כה פשוט, עשוי בטון חשוף במקרה הטוב, או פח דק במקרה הנפוץ יותר, הכרתיים לא מנסים לשנות דבר.
באחד הקזאנים בהם ביקרנו השבוע יצא לי לדבר עם בחור יווני שגר באנגליה. הוא מנה את ההבדלים בין המקומות ואמר שבלונדון תמיד מנסים לייעל, לשפר, לייצר יותר, להרוויח יותר. וכאן, אם זה עובד- לא משנים דבר.
מסתפקים במה שיש, ומה שיש זה הכי טוב עבורם. כל כך מתחבר לי למה שאני לומדת בלימודי המיינדפולנס שלי. הם ככה. וככה טוב להם. וככה גם כל כך טוב לנו. פשוט להנות מהפשטות. מהיופי שבאי שלמות, מהיכולת לראות את היופי הקיים, שללא ספק הופכת למוגברת כשאדי הראקי משכרים את כל באי המקום.
אצל הכרתיים אין דבר כזה "בואי נפגש לקפה", הם תמיד יגידו "מתי תבואי לשתות ראקי", זו ממש תרבות כאן. הרבה יוצר מרק משקה.
כשהתחלתי להוביל את הסיורים הקולינרים לכפרים הנידחים של מחוז לאסיטי בכרתים, זה נבע מתחושה עמוקה של רצון לשתף.
ראיתי שחיים בריאים אפשריים, שאפשר לחיות עד גיל מאה תוך כדי עדירת ערוגות בגינה. שחיי קהילה תומכת ואוכל לא מעובד תורמים כל כך הרבה. ופשוט חשבתי שכדאי שאנשים יהיו מודעים לכך.
ועכשיו, בשבוע בו אנחנו עוברים מקזאני לקזאני, מבקתה אחת בהרים לבקתה אחרת, נוסעים בכבישי עפר מפותלים ומשתדלים לא להפריע לעדרי העיזים החוצים, לוגמים ראקי משובח שממש הרגע יצא מהמזקקה ומשוחחים עם אנשים נפלאים שבאו, בדיוק כמונו, רגע להיות ברגע,
עכשיו אני חושבת לי, אולי גם אל היופי הזה יהיו שירצו לחבור אלי? אולי הסיורים לכאן לא חייבים להיות רק בעונה? אולי מוטב לאפשר גם לנו, שעוברים ימים קשים כל כך, רגע להיות ברגע?
מה דעתכם?
#עלילות_עתליה_בכרתים יכולות להתקיים גם בימי הסתיו שמחוץ לעונת התיירות המוגדרת?
גיליתי גם שחומוס ופוקצ'ה (תרומתי לחגיגה) הולכים מצויין עם ראקי:)

"מה קרה ל #עלילות_עתליה_בכרתים?" שאלו את אמא שלי כשהעלתה פוסט מהביקור שלה אצלנו.
"כשהתותחים רועמים, המוזות שותקות" עניתי.
ואמנם התותחים לא רועמים כאן, אך הם רועמים בליבי, בחלומותי, בראשי ובדמעותי.
אולגה הזקנה עדיין מטפחת את שדה התירס שלה על אף היותה בת 93.
פנטליס ממשיך לבוא ולבקר עם שקיות מלאות מכל טוב גידוליו, ככה פשוט כי הוא נדיב.
סופיה חרושת הקמטים מגיעה כמעט כל יום, לא פעם עם סיר גדוש בפרחי קישואים שקטפה, מילאה ובישלה בעצמה, שיהיה לנו.
והאחיות הנפלאות קטינה ואיפגניה לא נותנות לאוריני לפסוח על פניהן בלי לצייד אותה בעוגיה מסורתית רוויית שמן זית ודבש, שיהיה לה מתוק.
בכפר הכל עומד על תילו. האביב חלף, הקיץ כאן כבר הסתיים, ירדו הגשמים הראשונים ועכשיו אנחנו ממש חשים את הסתיו.
קנינו בית עתיק, אנחנו משפצים אותו ומגלים בכל רגע הפתעה חדשה, והכל כביכול ממשיך.
אבל הלב, הלב פגוע ופצוע ודואג וחש חוסר אונים אדיר. מי ידאג לכם, לחטופים היקרים? מה עובר עליכם שם? מתי כבר תצאו אלינו? תראו את האור ותביאו לנו את האור? מתי?
אני לאחרונה מתקשה למצוא את המילים, אבל דנה סתוי המופלאה, הגדילה לעשות, מצאה את מילותיה וגם פרסמה אותן בכתבה יפה על פועלי במעריב אונליין.
לינק לכתבה בסטורי.
אני נוטה להאמין בניסים (אם כי אמונתי מתמעטת) ומזמנת נס לראש השנה. בבקשה- נס!
* צירפתי גם את אוריני מדגמנת את הסתיו שיהיה.
@dana_stavi__travelblogger
@maarivonline
@alexis_koskinis

יש טוב יותר מלהציץ לתוך סיר מתבשל על גחלים?

האמת שכן! לעשות את זה מתחת לעץ דולב ענק עם מוזיקה יוונית ברקע ועם אנשים שבאו כל הדרך מהארץ כדי לספק לעצמם רגע אחד קטן של שלווה ומנוחה כאן בכרתים הנפלאה.

אז כך בפשטות, אחרי דרך מפותלת בהרים, אנחנו מגיעים לטברנה של יאניס ודספינה. את הנגנים אני מזמינה מבעוד מועד ולא מגלה על כך לאורחים שלי. סטליוס המלצר הכה חביב לוחץ יד לכל אחד ואחת. ניקוס לוקח את כולם לשטוף ידיים ופנים במעיין הקטן הנובע ממש בחצר הטברנה, ואז אנחנו ניגשים היישר את תוך הסירים שמספרים סיפור של שנים רבות וארוכות. של אהבות ושל מלחמות, של משפחות ושל שמחות, של טוב ושל רע ושל היסטוריה ארוכת שנים, שלצידה תמיד היה אוכל. אוכל מקומי פשוט ומנחם. אותו האוכל שיאניס מבשל עבורינו בכל פעם שאני מגיעה עם קבוצה. האוכל הטעים בעולם.
#עלילות_עתליה_בכרתים

זו הייתה הלידה הראשונה שלי. הריון ארוך ומחושב, שהתקיים לצידה של עבודה מאומצת, שעות מטבח ארוכות ואירוחים של לעיתים שתי ארוחות ביום.
כשהוא הגיע אלי הביתה כשהיה מוכן, ההתרגשות הייתה בשיא. חיבקתי אותו ולא יכולתי להפסיק ולהסניף את הריח הנפלא שלו, כה טרי, כה חדש.
כשזכה בפרס הכי גדול בעולם, ובזכותו עליתי על במות בין- לאומיות כאם גאה, לא עיכלתי בכלל שההצלחה האדירה שלו קשורה אלי.
והיום, כשבגרתי, והוא נותר עדיין צעיר רענן ורלוונטי, אני שמחה לגלות שאני אוהבת את הספר שלי ממש כמו אז, ואולי אפילו קצת יותר.
תודה לשותפותי המופלאות שביחד יצרו איתי את היצירה הזו שלתוכה שמנו את כל ליבינו.
ראו מה יפה וטובה היא יצירתנו.

@Pninaeinmor
@michal_fattal

#עלילות_עתליה_בכרתים

✨ פתאום הכפר התעורר לחיים🌼

ביקור אצל פאניס הפך לחגיגה ביום אחד, והאווירה הייתה מלאה בהתרגשות. שולחנות נערמים, נשים עם פרחי קישואים ושקיות קמח מתרוצצות בין כולם. במה קטנה החלה להתגבש, וכל הסימנים מובילים לחגיגות הפניגירי המסורתיות!

אחרי שנים בכפר הזה, אני יודעת בדיוק מה זה אומר. כששואלים אותי מה אני עושה בזמני הפנוי, אני תמיד מספרת על אותן חגיגות קסומות, שמלאות בשמחה, ריקודים וכמובן - ראקי! 🍷💃

הפעם זה קרה! התאריך של החגיגות התאים בדיוק למועד שבו הייתי עם הקבוצה שלי, והצעתי להם לבטל את כל התוכניות ולהתייצב בחגיגה! 🎉

חוויתי את האושר של שילוב בין חיי לבין העבודה שלי, והקבוצה שלי קיבלה את זה בזרועות פתוחות. מי לא רוצה לרקוד ולציין את השמחה הזו עם תושבי הכפר היקרים? 😄✨

כשהערב ירד, חלק מהאורחים שלי רצו להישאר ולהמשיך לרקוד עד השעות הקטנות של הלילה. כמו הפכו למקומיים תוך יומיים.
יאסו! 💖🌙

#עלילות_עתליה_בכרתים #כרתים #אוכל #יוון #כפר #קולינריה

.pro-gallery-wix-wrapper {display: block !important;} .pro-gallery-wix-wrapper .gallery-item-container {opacity: 1 !important; display: block !important;}

Follow us on Instagram

bottom of page

​

Follow us on Instagram